אמא, מתי כבר תהיי בריאה?
אם לדף היו עיניים, לא הייתם משליכים דף זה כלאחר יד. הייתם רואים בו דמעות, הייתם רואים בו כאב, צער ואין אונים. הייתם רואים מבט עצוב ומתחנן: אנא, רחמו עלינו; אנא, עזרו לנו. בכל זאת, נסו בבקשה להתבונן רגע אל המסתתר מאחורי הדף: אל תריסר עיניים לחות התולות בכם, מתוך הדף שאתם מחזיקים, מבט מתחנן: אנא, אל תשליכנו! אנחנו פשוט רעבים. ללחם. אמא שלנו חלתה וכל הכסף הולך לתרופות שיצילו לנו אותה. תעזרו לנו, בבקשה, שלא נישאר יתומים! אמא אמורה להתחיל טיפול שעשוי להציל את חייה. אבל כדי שתוכל להחזיק מעמד בטיפול הקשה, היא חייבת לקבל גם תרופות מחזקות. התרופות האלה, למרבה הצער, אינן בסל הבריאות. מחירן – הלוואי שלא תדעו. אבל אנחנו כבר יודעים, וחייבים לשלם אותו. ככה נציל אותה! חוץ מזה יש אינספור הוצאות קיומיות, משפחה שלמה עם ילדים קטנים שמנסים לתמרן בין רעב למחסור, בין בדידות לדמעות, בין דאגה עמוקה לבין הפחד מהגרוע מכל. לב יהודי אינו יכול לעמוד בפני מבט של אח הזקוק לעזרה. לכן אם ראיתם אותנו, אם הבטתם בעינינו הנשואות אליכם מבין השורות, אנו מבקשים מכם: אנא, תרחמו עלינו. אנא, תפתחו את ליבכם, תפתחו את כיסכם, תעזרו לנו. בזכותכם נוכל לגשת לטיפול ולהציל את החיים של אמא שלנו היקרה. בזכותכם תהיה לנו בתוך הלב תקוה שעוד מעט היא תבריא והכל יעבור, ואמא שוב תהיה אתנו חזקה ומתפקדת, כמו כל האמהות הטובות. אם מצאתם בדף הזה את העיניים שלנו, תנו לנו להישיר אליכם עוד מבט קטן של תודה. משמים תבורכו במילוי כל משאלותיכם לטובה.